חוצות היוצר בירושלים

הבלוג של

אתמול ביקרנו בחוצות היוצר בירושלים היה מאוד מעניין, פעילויות רבות, אבל הריח של הבייגל הירושלמי עם זעתר לא נתן לי מנוח.

הגענו לירושלים וחנינו בהר הרצל, רצינו לנסות להרגיש באירופה ולנוסע יחד עם הילדים ברכבת הקלה, זאת היתה החלטה נבונה, הרכבת הקלה מזכירה את אירופה ויחד עם הנוף של ירושלים זה הפך לחוויה מיוחדת במינה.

מצד השני פקקי התנועה ליד העיר העתיקה היו גוזלים מאתנו זמן רב ויקר וזאת עוד סיבה טובה לכך שהשתמשנו ברכבת הקלה.

הטיול בירושלים כלל ביקור בחוצות היוצר, במדרחוב ממילא והעיר העתיקה, האמת שכולנו נהנו גם מהפעילות, גם ממזג האוויר והנוף.

אבל אז הגענו סמוך למוכרי הבייגלה הירושלמי, אותו בייגלה שמאפיין את העיר מאז ילדותי, הטעם נמצא כל כך עמוק במוחי והריח הציף מחדש את הייצר לנגוס בבייגלה החם.

הרגעים האלו הם רגעים קשים עבורי למרות שחלפה כבר שנה מאז שהפסקתי לאכול גלוטן, נראה שהגעגוע לבצק מהקמח הלבן רק מתחזק, קשה לי להסביר אני כבר בוגרת, מבינה את המשמעות, אבל הזיכרון והחוויה נמצאים אי שם בראש, נמצאים ואינם מרפים, אני שואלת את עצמי האם כך זה יהיה מעתה ועד עולם או שהזיכרון לאט לאט ירפה.

כרגע אני מתנזרת לגמרי ממאפים, הטעם של הלחם שונה לי ולא עובר בגרון, חבל לי שטיול כה יפה ומוצלח בחוצות היוצר בירושלים נפגם בגלל בייגלה חם, עגול ומעוטר בשומשום עם שקית של זעתר בצד.

גולש יקר - תודה שגלשת באתרנו - קהילה ללא גלוטן -  www.klg.co.il